אני מאפשרת לקולי לתקשר מקהלה שלמה של כל היבטי מתקופות חיים רבות, אשר נאספו סביבי, ביחידת החיים הזו, להתבטא מתוך חופש מוחלט, ללא פחד ושיפוט , דרך שירה.
זהו בסיס הריפוי של שירתי .
המקור השפתי הראשי של שירתי בא מלמוריה , היבשת האבודה ששקעה לפני 12,000 שנה, בה נספו קרוב ל-300 מיליון איש. יחידת החיים הזו היא בסיס המסע הנשמתי שלי ודרך עבודתי המתוקשרת מושתתת עליה.

"למוריה הוחרבה על ידי האוקיינוס השקט לפני 12 אלף שנה. האסון שהחריב את רוב היבשת שלנו, יחד עם כמעט 300 מיליון איש מאנשינו, יצר חורבן עצום על פני השטח של הפלנטה ופגע פגיעה קשה בתושביה. אמא אדמה עצמה חוותה זעזוע קשה. כמעט בן לילה, למוריה האהובה שלנו, נעלמה מתחת לים. כמה מהכוהנים והכוהנות,יחד עם המוזיקאים, התנדבו להעניק סיוע ונחמה ולטעת אומץ בלב האנשים כדי להפיג את הפחד שמתלווה תמיד לאסונות שכאלה..הם התייצבו באופן אסטרטגי באזורים שונים,התפללו ושרו בעת שירדו אל מתחת לגלים, עד אשר הגלים והמים הגיעו אל פיהם. אז,נספו גם הם.. באמצעות פעולה זו,פחד רב הותמר והנזק והטראומה לנשמות שנספו,צומצמו במידה רבה . כאב אובדנה של המולדת היה כה גדול שאפילו היום, רובכם נושאים כאב וטראומה אלה עמוק בתוך הזיכרון התאי שלכם.... ממתינים לזמן שבו יוכלו לעלות לפני השטח ולהירפא.."

(מתוך "למוריה החדשה"-מאת אורליה לואיז ג'ונס –הוצאת "אהבה")

קיים מכנה משותף שעולה לאנשים כשהם שומעים את השפה הלמוריאנית הנקראת סולארה מארו.
מכנה משותף זה הוא: היזכרות בצלילי הבית. מה זה הבית הזה שמעורר געגועים רבים כל-כך?
הבית הזה הוא ה-Uno verse של הנשמה:
שיר = verse אחד = Uno
הזיכרון הצלילי של שפה אחת אוניברסאלית שהייתה משותפת לכל בני האנוש על פני האדמה וראשיתה בלמוריה. שפה שהביעה ישירות רגש ואמת, שלא ניתן היה לזייף בה. שפה שניתן היה בה לעבור ממדים. לחולל נסים.
רצף ההברות המסוים שבונה את השפה הלמוריאנית אינו מקרי לחלוטין ואינו למטרת שעשועי ג'יבריש.
זה הוא רצף של צופני קול בעלי עוצמה קוונטית ממדרגה ראשונה.
הוא עוקף את מרכז השפה במוח ויוצר מבנים חדשים יצירתיים של הברות וצלילים המופקים ממרכז הלב. זו שפה שנוצרת ללא מאמץ מנטאלי ממוקד ובגלל זה, עצם הגייתה גורם לשחרור פנימי כה רב ולניקוי.
דרך חקירה, ניסוי וטעייה ולימוד שפה זו בפני קהל , גיליתי שידידי הלמוריאנים באו ללמד אותנו ,דרך שפת לב זו דבר מרכזי אחד:-
"לכו עד הסוף, עם מי שאתם .
עם האמת שלכם, עם החזון הכי גבוה שלכם, כי אם תוותרו לעצמכם ותבראו מציאויות של פחד, גופכם ישקף זאת עבורכם" .
תחושת העונג המתלווה להגיית צופני הקול הלמוריאנים משחררת תדר שמחה רב עוצמה.
כל אדם יכול לשיר אותם כי זוהי
שירת הלב , במלוא תפארתה.
הדרך שעברתי נותנת לי היום את הכוח לחיות לאורו של חזון:-
להחיות את זיכרון השפה הלמוריאנית העתיקה, ככלי עוצמתי
לבריאת מציאות , כלי הנמצא בזיכרון התאי של כל מי שהיה שם,
ביבשת האבודה שדיברה אהבה.

מילים:-אילת שלו
לחן:- ג'ודי קלע.

שירה כי תפרוץ מתוככם
תזין את ישותכם
אור קדומים
כי יאיר דרככם

ותפרוש השכינה כנפיה
ותרד
מעל ביתכם
ותבוא במשכנכם

ויפתחו שערי שמיים
ובת קול תבוא מתוכם
ושבו בנים לגבולם
ותמלא ההבנה את הארץ

ויהי אור




"כאשר אתם מאמצים מצב של אמון מוחלט, היקום נענה באופן מידי, ואני מתכוון 'אמון מוחלט',
לא תערובת של אמון ופחד. "
אדמה
מתוך "למוריה החדשה"
מאת אורליה לואיז ג'ונס
הוצאת "אהבה"