שמי ג'ודי קלע. אומנית קול . מרפאה בקול בשירה מתוקשרת למוריאנית.
כשאני נשאלת , בערבי השירה המתוקשרת שאני עורכת:
"איך את יודעת שאת שרה למוריאנית ולא ג'יבריש?
ובכלל, מה זו השפה הזו ומאיפה יש לך הוכחות לקיומה של יבשת אבודה ושמה למוריה?"
….אולי הכל פרי הדמיון שלך?"

מתוך הרחם שלי, עולה אז קול בוטח עמוק ושקט, קולי שלי ולא אחר ואומר:-
"אני יודעת, כי הייתי שם…וגם אתם.
תנו ללב שלכם להיזכר ...במה שמעולם לא אבד".
ומופיע שקט, והמילים וההסברים מאבדים מכוחם התובעני ההגיוני.
ורגשות של זיכרון בלתי רציונאלי של שפה מוכרת עולים.
שפת היבשת האבודה שדיברה אהבה.

אני מזמינה אתכם אל המרחב שלי, בו אשתף אתכם בדרך עבודתי ואספר לכם כיצד תוכלו
אתם לקבל ממנה השראה לחייכם, לבריאת חזונכם.

ובלמוריאנית :

"אנו מבקשים מכם יקירים לקחת את המידע שלנו אל תוך לבכם,
ולהשתדל במודע לברוא גשר של אהבה ותקשורת בין שתי התרבויות שלנו.
גשר זה של אהבה ופתיחות מלבכם ללבנו הוא שיביא אותנו אליכם בדרך מוחשית יותר.
קראו לנו בלבכם ואנו נתייצב לצדכם,
נלחש ונשיר לכם את "שיר האיחוד והאחדות" שלנו.
אנו תמיד זמינים כדי לעזור לכם להגשים את מטרותיכם ואת תשוקות לבכם".
אני הנני אדמה.
אחיכם הלמוריאני.

[מתוך "למוריה החדשה" ~ אורליה לואיס ג'ונס]
הוצאת "אהבה"